Shavuoth Insights 2007 #5 - וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת

As part of the shavuoth bash fun, I want to look at some of the words I highlighted from Aser Taaser (in Shavuoth Insights 2007 #2 )

I'll begin with a very tricky one, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת

Before I get into the nitty gritty details, I'll make one general remark. The juxtaposition of guarding and doing can appear many times in the Torah. The key question, syntactically, is, is the Torah asking us to guard one thing and do something else. Or, does it want us to guard and do the same thing? In the latter case, the syntax is really "to keep and to do." In the former case, the syntax is keep - x. Do - Y. I am going to go through all the nitty gritty of the examples, but the bottom line is that the first instance comes up, in various forms, 21 times in the Torah. All of which are in D (one in the laining for Shavuoth). The second form basically comes up 14 times in the Torah. I will argue though, that a certain unity of syntax embodies 10 or 11 of these verses. 10 of which are in H. This is again remarkable considering how small H is.

Let's begin with the form וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת
This form appears 10 times in the Torah. All of which are in D.
1. דברים פרק ה פסוק כח
וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם
2. דברים פרק ו פסוק ג
וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת
3. דברים פרק ו פסוק כה
וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה
4. דברים פרק ח פסוק א
כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת
5. דברים פרק יא פסוק לב
וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם
6. דברים פרק יב פסוק א
אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ
7. דברים פרק יג פסוק א
אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת
8. דברים פרק יז פסוק י
וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ
9. דברים פרק כח פסוק נח
אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ
10. דברים פרק לא פסוק יב
וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת

In the interest of honestly, I should note that there are some very similar verses, both in D and out of D, I have excluded for one reason or another. Two of them are
1. בראשית פרק יח פסוק יט :
וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט
2. שמות פרק לא פסוק טז
בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם
The reason I have excluded them is that unlike in the verses above, the Shmirah and the Asiah have two different objects, as opposed to being one phrase "to guard to do. Even in Ex 31:16, the repetition of the word Shabboth makes the syntax of the verse very different from that of those verses above. So, this phrase is in D 10 times and never elsewhere. As remarkable as that is, it's even more remarkable when we consider the very similar לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת which appears 6 times in D and never elsewhere.
1. דברים פרק טו פסוק ה
רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת
2. דברים פרק כד פסוק ח
הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת
3. דברים פרק כח פסוק א
וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו
4. דברים פרק כח פסוק יג
כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְוֹת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת
5. דברים פרק כח פסוק טו
וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו
6. דברים פרק לב פסוק מו
לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת

So, if we count these together, D wins by 16 - 0. But, what about verses that discuss Shmirah and Asiah, but without the lameds. There are 17 such verses in the Torah (by my count, but again, there are some border line cases that one could choose to count differently than I did). We have
שמות פרק טו פסוק כו1.
וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--
2. ויקרא פרק יח פסוק ד
אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם
3. ויקרא פרק יח פסוק ה
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם
4. ויקרא פרק יח פסוק כו
וּשְׁמַרְתֶּםאַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ
5. ויקרא פרק יח פסוק ל
וּשְׁמַרְתֶּםאֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם
6. ויקרא פרק יט פסוק לז
וּשְׁמַרְתֶּםאֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם
7. ויקרא פרק כ פסוק ח
וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם: אֲנִי יְהוָה, מְקַדִּשְׁכֶם
8. ויקרא פרק כ פסוק כב
וּשְׁמַרְתֶּםאֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם
9. ויקרא פרק כב פסוק לא
וּשְׁמַרְתֶּםמִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם
10. ויקרא פרק כה פסוק יח
אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם
11. ויקרא פרק כו פסוק ג
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
12. דברים פרק ד פסוק ו
וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם
13. דברים פרק ז פסוק יב
וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם
14. דברים פרק טז פסוק יב
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה
15. דברים פרק כג פסוק כד
מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ
16. דברים פרק כו פסוק טז
הַיּוֹם הַזֶּה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ
17. דברים פרק כט פסוק ח
וּשְׁמַרְתֶּםאֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם

We notice several things about this list:
1. The form which has "to guard and to do" with nothing between the guarding and doing, with the guarding and doing juxtaposed with nothing in between appears 5 times on this list. All of which are in D. Put together with the examples above, the idea of "to guard and to do" appears 21 times in the Torah, all of which are in D. That is truly remarkable. But, as if that wasn't enough, when we look at the other 12 instances on this list, virtually all of them have something interesting that can be said about them. Firstly, Deut 29:8 is D. And while Ex 15:26 is not D, it has some other things in common with D, namely the use of יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, and וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו . The confluence of these 3 facts in a verse outside of D is interesting, but not for now. And, the other 10 cases of the form guard this, and do that are all in H. Notice also, that as compared with the the verse from Ex, the verses from H are much more concise, and there is a certain poetic tempo of parallelism between the Shmirah and Asiah. This tempo is missing from the two examples discussed above of Shabbos and Tzedakah and is also missing from the verse above from Ex. So, this tempo of guard X, Keep Y essential appears 10 or 11 times in the Torah, 10 of which are in H. This is very remarkable considering how small H is.

Shavuoth Insights 2007 #4

How many holidays are there? The laining on the second day of shavuoth seems to think there are three Pesach, Shavuoth, & Sukkoth
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר--בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי יְהוָה, רֵיקָם.
Of course, the frum mind is used to shrugging off this particular verse. It will reflexively point out of course, that while aliyah liregel is only a chiuv three times a year, the holidays of rosh hashanah and yom kippur do in fact exist. But, is that so? Consider the following:
1. The holidays of Rosh Hashanah and Yom Kippur are never mentioned outside of P
2. In JE & D, the number of three holidays seems to be a feature. See the passuk mentioned above. See also Ex 23:14.
שָׁלֹשׁ רְגָלִים, תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה.
And while aliyah liregel is mentioned later in the chapter and indeed the word 'Regel" may be connected with the concept of aliya liregel, it is curious that the number 3 is so stressed. Likewise in Ex 34:23
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶת-פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

However, when we look to P, we notice 5 (or 6 or 7maybe) holidays. And, we don't even hear anymore of this idea that the three Pesach, Shavuoth, and sukkoth, are special. In Nu 28 we hear of all the holidays, including Pesach, Shavuoth, Sukoth, R"H, YH"K R"CH, Shabboth, and shmini atzeres. But, nothing is mentioned of the specialness of the three regalim. The same goes for Lev 23, again, in that chapter we find Rosh Hashanah and Yom kippur as equals alongside the other holidays.

i can't say this is a contradiction. One can easily say that there is a concept of aliyah liregel that only applies to three holidays and a concept of of a yuntuf that applies to more. i can say that it's a little suspicious that consistently, every time we are in P we see all the holidays as equals and every time we are outside of P we don't see R"H and Y"K at all. And, no where do we see this concept that there are 5 holidays with 3 of them having the special status of aliya liregel.

Shavuoth Insights 2007 #3

Here I will look at the way Bechor is depicted in D. Our laining discusses the bechor. The first born sheep has holiness. And, we are instructed to sacrifice it. But, what is the nature of that sacrifice? The Torah is very clear.
לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה--אַתָּה, וּבֵיתֶךָ. כא וְכִי-יִהְיֶה בוֹ מוּם, פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר, כֹּל, מוּם רָע--לֹא תִזְבָּחֶנּוּ, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ. כב בִּשְׁעָרֶיךָ, תֹּאכְלֶנּוּ--הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו, כַּצְּבִי וְכָאַיָּל. כג רַק אֶת-דָּמוֹ, לֹא תֹאכֵל
In other words, the owner of the animal can eat it , but the important point is that it be eaten in Jerusalem. Whereas, if it has a blemish, it can be eaten anywhere. This is consistently the way D describes the first born. See for example 12:6-7
וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם, וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם, וְצֹאנְכֶם
וַאֲכַלְתֶּם-שָׁם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם, אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם--אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
or 12:17
לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ, וְצֹאנֶךָ; וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר, וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. יח כִּי אִם-לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ--אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל, מִשְׁלַח יָדֶךָ
or 14:23
וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ: לְמַעַן תִּלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--כָּל-הַיָּמִים.

So, the bechor is eaten by the baalim in Yerushaliam with the Levi and the poor joining in. What about according to JE & P? What do they see as the function of the bechor? Well, in JE there is kedusha of a bechor, but no mention of Yerushalaim, nor of what to do with it. See Ex 13:2
קַדֶּשׁ-לִי כָל-בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל-רֶחֶם, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל--בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה: לִי, הוּא
But, no mention that the way one sanctifies it is by bringing it to Jerusalem.
Likewise in Ex 13:12
וְהַעֲבַרְתָּ כָל-פֶּטֶר-רֶחֶם, לַיהוָה; וְכָל-פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים--לַיהוָה.
But, again, no mention of what to do with it.
Likewise, in Ex 22:29
מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ, לֹא תְאַחֵר; בְּכוֹר בָּנֶיךָ, תִּתֶּן-לִי. כט כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ, לְצֹאנֶךָ: שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם-אִמּוֹ, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ-לִי
But, again, what do you do with it?
Likewise in Ex 34:19
כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם, לִי; וְכָל-מִקְנְךָ תִּזָּכָר, פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה. כ וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה, וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם
But, what do you do with it?
While JE doesn't say explicitly what you do with the Bechor, it sounds like he's saying you bring it as a korban. Generally, when you say something is given to God, you mean as a korban. Interesting though, that JE consistently makes no mention of the fact that it is brought in Yerushalaim. But, that seems to be all D cares about. What about P? What does P have to say Lev 27:26
אַךְ-בְּכוֹר אֲשֶׁר-יְבֻכַּר לַיהוָה, בִּבְהֵמָה--לֹא-יַקְדִּישׁ אִישׁ, אֹתוֹ: אִם-שׁוֹר אִם-שֶׂה, לַיהוָה הוּא.
But again, what do you do with it? Finally, we get to Nu 18:8 where we get the answer - the Bechor is eaten by the Kohen!
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן, וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי: לְכָל-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה, וּלְבָנֶיךָ--לְחָק-עוֹלָם. ................
כָּל-חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל, לְךָ יִהְיֶה. טו כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר-יַקְרִיבוּ לַיהוָה, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה--יִהְיֶה-לָּךְ: אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה, אֵת בְּכוֹר הָאָדָם, וְאֵת בְּכוֹר-הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה, תִּפְדֶּה

It's interesting that both P verses seem to speak of the Kohen. Although Lev 27 doesn't say the Kohen gets the Bechor and just says it goes to God. In that chapter, generally speaking, most of the things that go to God means it goes to the Kohen. For example,
וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל, קֹדֶשׁ לַיהוָה--כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם: לַכֹּהֵן, תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ
So, in summary, D, consistently, again and again, says the Bechor is eaten by the Baalim in Yerushalaim. JE, again and again, says it's a korban anywhere. And P, again and again, says it goes to the Kohen (again, no mention of Jerusalem). The problem here is 3 fold
1. the contradiction in and of itself, is problematic
2. The fact that there is great internal consistency within D, within JE, and within P, points to a unity of authorship (or at least common ground between the authors) for the individual books
3. Notice that each book's slant on bechor is consistent with their general agenda. D is generally concerned with Jerusalem, and the Israelites personal connection to God, so the Bechor is eaten by the baalim in Yerushalaim. P is generally concerned with the priests, and so the Bechor is eaten by the priests.

Shavuoth Insights 2007 #2

Here, I look at how we can see D's nomenclature in the laining.

As usual, in instances of nomenclature, I face a problem which is that while some words are only used by D and are clearly D words, other words are sort of border line, being used by D more frequently than other sources and so it is difficult to take a stand on whether or not they are indeed D words. As usual though, I've here placed this section of the Torah and have underlined and bolded what I would consider D words. Though, I realize one could make a case that I have left out some D words or included somethings I ought not to have

כָּל-הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ, הַזָּכָר--תַּקְדִּישׁ, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ, וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ. כ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה--אַתָּה, וּבֵיתֶךָ. כא וְכִי-יִהְיֶה בוֹ מוּם, פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר, כֹּל, מוּם רָע--לֹא תִזְבָּחֶנּוּ, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ. כב בִּשְׁעָרֶיךָ, תֹּאכְלֶנּוּ--הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו, כַּצְּבִי וְכָאַיָּל. כג רַק אֶת-דָּמוֹ, לֹא תֹאכֵל: עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם.

שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם--לָיְלָה. ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. ג לֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל-עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי: כִּי בְחִפָּזוֹן, יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. ד וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל-גְּבֻלְךָ, שִׁבְעַת יָמִים; וְלֹא-יָלִין מִן-הַבָּשָׂר, אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן--לַבֹּקֶר. ה לֹא תוּכַל, לִזְבֹּחַ אֶת-הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. ו כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ--שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, בָּעָרֶב: כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם. ז וּבִשַּׁלְתָּ, וְאָכַלְתָּ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ; וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר, וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--לֹא תַעֲשֶׂה, מְלָאכָה. {ס}
ט שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. י וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן: כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יא וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ--בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם. יב וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. {פ}
יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים: בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ. יד וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. טו שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה: כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ. טז שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר--בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי יְהוָה, רֵיקָם. יז אִישׁ, כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ
As I noted, really, each and every one of these phrases needs to be analyzed individually. But, I think the level of black in the above says something. Compare this to any section of the first 4 books of the Torah where you will see almost none of these phrases. Some of the above phrases I've discussed already:
Hahem Elokechu
שְׁעָרֶיךָ
The Chosen
Others will be forthcoming in coming posts to the extent I continue with this DH steak.

Shavuoth Insights 2007 #1

After getting a few requests, I’ve decided to bring back some of the old DH posts. I figured it would be great to start with a series on Shavuot. In the next few posts, I’ll be looking at the laining for the second day of Shavuot. The first post will be on contradictions in that laining.

The laining for the second day of Shavuot, from Deut 15:19-Deut 16:17 is just 24 verses long. Yet, it’s chock full of excellent DH fodder. Let’s start with the contradictions:
1. 16:1 כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם—לָיְלָה
But, according to Ex 12:51, the exodus took place in the day
וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: הוֹצִיא יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--עַל-צִבְאֹתָם
See also Ex 12:41
וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת יְהוָה, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
Though, in fairness, the verses in Ex are not entirely clear and some speak of night as well.
2. 16:2 וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר
But we know that one can not bring a korban pesach from baker. This is the codified Rabbinical position and is also a verse in Exodus
שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה, יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים, תִּקָּ
3.16:7 וּבִשַּׁלְתָּ, וְאָכַלְתָּ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ;
But we know that one is not permitted to cook a korban Pesach. See Ex 12:9
אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם: כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ.
4. How many days does one eat the Matzah? Here the laining on shavut contradicts itself. 16:3 says
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל-עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי
But 16: 8 says
שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת

I hope to get a few more posts in between now and Shavuot when I can look at other aspects of how this portion relates to DH